חפש פוסטים במדריך המלא לסין

18 יוני 2012

אטרקציות מרכזיות בהונג קונג: פארק קאולון

פארק קאולון 
















הבוקר התחיל באריזות בחדר הקטנטן בהוסטל. אחר כך הסתובבנו בפארק קאולון וראינו פלמינגו וגן סיני. משם המשכנו למוזיאון לתולדות הונג קונג.  חזרנו למלון לקחת את המזוודות והלכנו לתחנה של קו A21 שהגיע ממש עד לשדה התעופה (טרמינל 1). עשינו בוקינג לטיסת אל-על לתל אביב, החלפנו דולר הונג קונגי לדולר אמריקאי וקנינו מזכרות במחירים מופקעים בכסף שנשאר. המטוס המריא באיחור של שעה, מסרב להפרד מהארץ המקסימה הזו בה בילינו את ירח הדבש הבלתי נשכח.

מבט על הונג קונג בין הערביים 




Hong Kong Museum of History


אטרקציות מרכזיות בהונג קונג: ויקטוריה פיק והדרגנוע הארוך בעולם

התחלנו את היום בארוחת בוקר בקפה דה קורל סמוך למלון. יש שם תפריט תלוי, אתה בוחר ומקבל את המנה צ'יק צ'ק (הזמנו חביתה, מרק וחלה עם חמאה). אחר כך הלכנו לרציף המעבורות ונסענו ל-Central שם הסתובבנו ביו היתר במרכז הכנסים וליד מגדל בנק אוף צ'יינה. בילינו קצת בסביבות הסוהו שם יש מסעדות מכל סוג ומין ואפילו עשינו את הטיול המומלץ בלונלי פלנט סין.
הונג קונג מפסגת ויקטוריה 





הלכנו בין סמטאות וגם עלינו על הדרגנוע הכי ארוך בעולם (800 מטר אורכו). מה שלא סיפרו לנו מראש הוא שמדובר בכמה דרגנועים שבניהם יש הליכה קלה. מה שהוביל לעלייה לדרגנוע עם הגב לכיוון התנועה ונפילה מהדהדת.

הונג קונג- ישן מול חדש 



משם המשכנו בחשמלית לויקטוריה פיק ושם לקחנו את ה-Tramp שנוסע בשיפוע של 45 מעלות כמעט עד למעלה. בפסגה יש נוף מרהיב של העיר (וגם קניון ענק עם אינסוף חנויות). את הדרך חזרה למטה עשינו רגלית.

הונג קונג- חנות תבלינים ודגים


סיימנו את הערב האחרון שלנו בסין בפאב אירי...

> השבוע פורסם באתר HIX כי בהונג קונג (בקאולון) הושלמה בנייתו של בניין שמייצר יותר חשמל ממה שהוא צורך

17 יוני 2012

מלון זול בהונג קונג וצפייה במופע סימפוניית האורות מקאולון



משנזן עקבנו אחרי השלטים להונג קונג. ההרגשה היא ממש של מעבר מדינה (כולל בדיקת דרכונים באולם שמזכיר מאוד טרמינל). החלפנו כסף לדולר הונג קונגי ששווה מעט פחות מיואן, יחד עם זאת אל תטעו- המחירים כאן גבוהים בהרבה מהמחירים בסין. יצאנו ברכבת תחתית לעבר המלון ששמו Ashoka. הוא ממוקם בבניין מתפורר בן 16 קומות בשם Chung King Mansion . בבניין יש אווירה של התחנה המרכזית בתל אביב.כל הבניין מלא בגסטהאוסים. יש 2 מעליות לכל בלוק. אנחנו היינו בבלוק A. מעלית אחת עבור קומות זוגיות והשנייה עבור האי-זוגיות.
Chung King Mansion



































קיבלנו חדר פצפון עם מקום למיטה, חדר אמבטיה ושירותים.שילמנו 648$ הונג קונגי ל-2 לילות. המלון שייך להודים מאוד נחמדים שדיברנו אנגלית לא כל כך מובנת בגלל המבטא. יחד עם זאת המקום נקי והם מאוד השתדלו (למשל החליפו מגבות בין הלילה הראשון והשני). יצאנו מהמלון ולקחנו מעבורת מקאולון שם נמצא המלון לאי הונג קונג. התפעלנו מכמה מערבי המקום שאליו הגענו.
נוף מהמעבורת בין קאולון לאי הונג קונג


הונג קונג מרגישה כמו הכלאה בין אנגליה לסין. הבריטים העבירו את השליטה כאן לסין רק ב-1997 ומאז הונג קונג מוגדרת "איזור מיוחד" עד להפיכתה לחלוטין לחלק מסין. עדיין נוהגים כאן "הפוך" כמו בבריטניה.

בשעה 20:00 הגענו לשדרת הכוכבים על מנת לצפות במופע סימפוניית האורות מקאולון. המופע היה נחמד אם כי מעט מאכזב והוא כולל לייזרים, מוזיקה ואורות מתוזמנים היטב על כל בנייני האי שרואים מהחוף. בערב אכלנו במסעדה יפנית. לקראת 23:00 היו כנראה צריכים לסגור את הקניון בו ממוקמת המסעדה והמלצר בא להגיד לנו "You may leave now". הבנו את הרמז הדק והמשכנו משם ישר למיטה.
מופע סימפוניית האורות כפי שנצפה משדרת הכוכבים


הונג קונג בלילה








פרידה מגואנגשי ועצירה בשנזן בדרך להונג קונג

היום למעשה אנחנו עוזבים את מחוז גואנשי שבו בילינו בנעימים:


כאמור, הגענו מגווילין לשנזן ברכבת. התכנון המקורי היה לשים את התיקים בשמירת חפצים בתחנת הרכבת ולעשות קניות בקניון הסמוך לתחנת הרכבת. שנזן ידועה בתור "המפעל של העולם". כמעט כל מה שכתוב עליו made in china מיוצר כאן. שנזן ידועה גם בכך שניתן לקנות בה מוצרי אלקטרוניקה במחירים מצוינים.


להפתעתנו גילינו ששמירה על תיק בשמירת חפצים בתחנת הרכבת עולה 20 יואן. החלטנו לעשות שמירת חפצים משלנו. התיישבנו במסעדה (שליש הייניקן ב-22 יואן. יקר!) ואחד מאיתנו נשאר לשמור שם על התיקים של כולם. כל כך ישראלי מצידנו... המוכרות בקניון היו מציקות במיוחד ("מיסי מיסי לוקי לוקי"). בהתאם לזאת יצאנו ברכש קטן יחסית: מכשיר שהופך אייפוד לאייפון ומחזיק מפתחות שגם מקליט ומצלם. עכשיו היינו ממש בשלים לעבור לאיזור המנהלי המיוחד- הונג קונג.

בדרך להונג קונג עוצרים בשנזן

16 יוני 2012

אטרקציות מרכזיות ביאנגשו: סדנת בישול של 5 מנות משף מקצועי

היום התחיל מסיור בשוק המדהים והצבעוני של יאנגשו. המטרה: להצטייד במזון לסדנת הבישול.
השוק ביאנגשו




השוק ביאנגשו- אינסוף פירות וירקות






את הסיור בשוק ליוותה מדריכה מטעם סדנת הבישול. היא הסבירה על ירקות משונים שלא הכרנו. לשוק היו 2 חלקים: אחד עם ירקות ופירות והשני מיועד לבשר.
בשוק ביאנגשו- המדריכה מסבירה על ירקות בלתי מזוהים



היו בחלק הבשרי של השוק תרנגולות וארנבות בכלובים. גילינו שאנשים פשוט קונים תרנגולת ושוחטים אותה בבית כי זה נחשב יותר טרי. היה גם הרבה בשר מוכן (חתוך) וגולת הכותרת הזוועתית להחריד: כלבים תלויים וכלבים בכלובים המחכים למותם. הרשו לנו לחסוך מכם תמונות מבחילות אלה. המדריכה טענה שגם רוב הסינים מסתייגים מכך.

מהשוק המשכנו בנסיעה קצרה לכפר סמוך שם פגשנו את שאר המשתתפים בסדנה: שני צעירים משוויץ ואחת מספרד שהייתה חברה של אחד השוויצרים ועימם קבוצה של 4 נרווגים מבוגרים. התחלנו את הסדנה עם השף החביב בהסברים על סכין החיתוך שבו נשתמש ועל עמדות העבודה שכללו מחבתות ווק, גזייה רבת עוצמה, סט של מלח-פלפל, רוטב צדפות, ירקות לבישול וקעריות עם בשר.
אטרקציות מרכזיות ביאנגשו: סדנת בישול


המנה הראשונה שהכנו הייתה פטריות וכדורי טופו ממולאים בבשר עם שום ובצל ירוק. זהו תבשיל שיש לאדות אותו זמן רב ולכן עברנו מיד למנה השנייה שהיא חצילים בשום וג'ינג'ר יחד עם צ'ילי ורוטב צדפות. את המנה הזו אכלנו מיד שסיימנו לבשלה והיא הייתה נהדרת. כולם התענגו על הטעם. המנות הבאות היו: דג בבירה שהיא מנת הדגל המקומית, עוף עם בוטנים (בתמונה). לבסוף גם הכנו ירקות מוקפצים בווק. אחרי הסדנה ישבנו יחד לאכול את כל המנות.
עוף עם בוטנים 


אחרי הסדנא חזרנו ליאנגשו ובשעה 16:00 לקחנו אוטובוס חזרה לגווילין. מתחנת האוטובוס חזרנו ל-wada. לקחנו את המוצ'ילות ונסענו במונית לרכבת. היעד הבא: שנזן.
  

קורס סינית מתחילים במכון לידידות סין

לאורך הבלוג סיפרנו כמה פעמים על כך שהצלחנו להסתדר גם במקומות שבהם לא דיברו כלל אנגלית. למשל כשעשינו את המסע לארץ האדומה של דונגצ'ואן. את הסינית שלנו למדנו במכון לידידות סין. הפוסט הזה אינו בתיאום איתם והוא בא לחלוטין כדי לפרגן לאנשים המקצוענים האלה ובראשם צחי קנזה.
ספרי מדריכי טיולים למזרח הרחוק 



כשהחלטנו לראשונה לבלות את ירח הדבש בטיול לסין חשבנו שזו תהיה חוויה בלתי נשכחת ללמוד קודם את השפה. פנינו למכון לידידות סין לאור חוויה מוצלחת בעבר בלימודי ספרדית במכון לידידות אמריקה. במהלך חודשי לימוד הסינית בקורס סינית מתחילים (הנה למשל שיעור סינית ראשון), נחשפנו לתוכן מעניין שהצליח לשלב בצורה יוצאת דופן בין שפה, תרבות והיסטוריה .אט אט צברנו אוצר מילים, התמקחנו עם מוכר הירקות בשוק, הזמנו אוכל במסעדה, קבענו פגישות ביומן, קיבלנו הנחיות הגעה למגוון יעדים - וכל זה בלי לצאת מהכיתה...

המדריך, אסא כהן, השקיע רבות ונתן יחס האישי לכל אחד ואחד מחברי קבוצת הלימוד. אסא הקפיד בפרטים הגדולים והקטנים כאחד: החל ממשלוח מייל שבועי מפורט ובו התייחסות לחומר, דרך בדיקת תרגילים משיעור לשיעור וכלה בהתחלת המפגשים בדיוק בזמן (דבר נדיר במחוזותינו וראוי לכל הערכה ושבח).בקיצור ולעניין, קורס סינית מתחילים  מומלץ בהחלט למטיילים היוצאים לסין ורוצים לקבל בסיס טוב בשפה.

15 יוני 2012

אטרקציות מרכזיות ביאנגשו: טרק רגלי -יאנגדי אל שינגפינג

עלינו על אוטובוס לכפר יאנגדי. האוטובוס, כמו כל אוטובוס בסין, התנהל על ידי בוסית ששלטה בנעשה ביד רמה. הגענו ליאנגדי וירדנו מהאוטובוס ממש ליד נהר הלי. היו שם המון סירות במבוק וחיפשנו אחת שתעביר אותנו לצד השני של נהר הלי שם מתחיל המסלול. ידענו שזה אמור לעלות כ-5 יואן לאדם אך האנשים שם הציעו מחירים לא הגיוניים כמו 100 יואן. בסוף הצלחנו להשיג סירת במבוק ב-20 יואן לשלושתינו ועברנו את נהר הלי בשייט של כ-30 שניות.התחלנו ללכת בשביל שעבר פחות או יותר לאורך נהר הלי.
טרק רגלי -יאנגדי אל שינגפינג



מידי פעם עקבו אחרינו סיניות שניסו להגיד לנו שאי אפשר להמשיך ברגל וצריך לחצות את הנהר, או להציע לנו שיט לשינגפינג (יעדינו הסופי). לא ידענו אם הן מדברות אמת כי ידענו שבמהלך הטיול אמורים לחצות את הנהר 3 פעמים אבל לא היה ברור מתי ולא היו סימונים במסלול. הייתה אפילו סינית אחת שהגדילה לעשות והלכה אחרינו רבע שעה בשדה. בסוף אכן הגענו למבוי סתום ונאלצנו להתמקח עם המציקה על מחיר חציית הנהר.

סירות לאורך נהר הלי


שם גם הצטרף אלינו בחור ספרדי נחמד, ראול. הוא נראה חסר אונים לבדו ושמח שהצענו לו לטייל איתנו. הוא היה חמוד אך האנגלית שלו הייתה דיי רצוצה ולכן לא תקשרנו הרבה ובעיקר הלכנו יחד. מידי פעם עברנו נקודות עגינה של סירות ומסעדות ואף עצרנו למנוחת בירה וקרקרים.בסוף הגענו למעבר הנהר האחרון שהיה במעבורת מסודרת עם כרטיסים ב-4 יואן לאדם. המעבורת הביאה אותנו לנקודה בה הורידה אותנו הסירה ביום הגעתנו ליאנגשו (זוכרים? עשינו שיט בסירת במבוק ליאנגשו). במעבורת היו איתנו כמה ילדים ואחרי שהגענו הם נכנסו לרכב ספארי. שיחקנו איתם קצת וישבנו לידם ברכב והצטלמנו. משם המשכנו רגלית בדרך רכבי הספארי שהייתה מלאה אבנים ומעצבנת.
חברים שפגשנו בדרך מיאנגדי לשינגפינג


החלטנו לעצור אצל משפחה שביתה היה בדרך ולבקש השטה לשינפינג. היה קצת קשה לתקשר אבל דיי הצלחנו בזכות הסינית המעטה שבפינו. בסוף אב המשפחה לקח אותה בסירה ובדרך עצר להראות לנו את הנקודה שממנה רואים את הנוף שמצויר על השטר של 20 יואן. הוא הביא אותנו כמעט עד שינגפינג. המשכנו ללכת ועברנו דרך העיירה כדי להגיע לתחנת האוטובוס. עצר אותנו זקן סיני שניסה למכור לנו ציורים. הייתה לו מחברת עם המלצות עליו בכל השפות והוא הראה לנו את ההמלצה בעברית. כנראה שהוא לא ממש יודע שמה שכתוב שם זה "הבחור הזה חמוד אך הוא מנסה למכור לנו ורואה אותך כמו ארנק". קנינו ממנו ציור ב-10 יואן (5 שקלים לציור שמישהו צייר מול נוף- לא יאומן)
נהר לי




הגענו לתחנת האוטובוס ועלינו מיד. הדרך חזרה ארכה כ-45 דקות במהלכן השתעשענו עם תינוק חמוד עם כובע אדום שעשה כל הדרך פרצופים. כשהגענו ליאנגשו הלכנו לאכול אצל אומן הנודלס מאתמול. בערב ישבנו בבית קפה בשם The balcony ולמרות שחשבנו שאנחנו לא ממש רעבים יצא שהזמנו צ'יפס, לחם שום, יוגורט ומה לא. גם ויקה הגיעה בשלב זה ליאנגשו וחברנו אליה. בערב יצאנו שוב למסיבה וסיימנו את היום ב-02:00 עייפים אך מאוד מרוצים.